ה-א'-ב' של רכישת זיכיון
הזכיינות היא אחת הדרכים להרחיב או לבסס את העסק בדרך של "ניצול כספו של אחר" או "ניצול משאביו של אחר". ההבדל בין שני אלה הוא כמובן ההבדל שבין הזכיין (בעל הכסף) לבין המזכה (בעל המשאבים).

הזכיין הוא מפעיל יחידה לשיווק קמעונאי בדרך של קבלת הידע, השיטות והבעלות על נכסים רוחניים הנדרשים כדי להפעיל מיזם מבלי שיהיה צורך באנרגיה ובזמן הנדרש כדי לפתח אותם בעצמו. לעומתו המזכה הוא האיש (או הארגון) שפיתוח את רעיון הזיכיון הספציפי אשר תמורת לסכומי רכישה ותמלוגים מעניק לזכיין זכויות לשימוש בתחומים שהוזכרו. כפי שכבר הוזכר המזכה פועל להגדלת עסקו בדרך של שימוש בכספם של אחרים.

על פניו שנראה כי מדובר במשוואה לא מאוזנת אך אם מערכת הקשרים בין הזכיין למזכה מבוססת על הוגנות ושקיפות, הרי שמדובר במצב של win-win כלומר שני הצדדים מרוויחים מהתקשרות זאת.

ברוב המקרים מדובר במזכה שבנה עסק מצליח, הצליח לזהות את הסיבות העומדות מאחרי ההצלחה והחליט לשכפל את הנוסחא בדרך של מתן זכויות שימוש בלעדיות בנכסים הרוחניים שהפכו את המיזם להצלחה. על פי רוב מדובר בידע, שיטות עבודה, פטנטים וסימני מסחר. המזכה מעניק, כאמור, זכויות לשימוש בלעדי לזכיין בתחומים שהוזכרו ומספק את כל הנדרש בתחום הנכסים הללו על מנת להבטיח שהזכיין אכן יצליח במודל העסקי שגובש. מן הראוי לציין שקיים הבדל בים המזכים בכל הנוגע לסיוע לזכיין. ישנם מזכים הטורחים להעניק לזכיין (ולעובדיו) הדרכה וליווי בתחומים השונים כגון איתור המיקום המתאים ביותר לעסק, עיצוב המקום, בחירת הצוות המתאים והנחיה מתמשכת בהפעלת העסק עצמו. יש כמובן יתרונות נוספים כגון גישה למשאבים שהם זמינים וזולים יותר לעסק גדול מאשר לעסק קטן. גם מערכות ההפעלה החל ממחשוב, ניהול מלאי, חומרי גלם, תמחור ותקצוב וכדומה. כך למשל, ברור שעסק זכייני יכול להיות יעיל יותר בתחום הפרסום כאשר ההוצאה מתחלקת בין מספר זכיינים. עצם הגודל מהווה נושא המסייע לקידום המכירות של עסקי הזכיין.

אך ישנם גם היבטים שליליים. כך למשל, רכישת זיכיון מן המזכה האזורי להפעלת נקודת זיכיון אחת יכולה להגיע למאות אלפי שקלים ורכישת זיכיון אזורי ממזכה בינלאומי יכולה להגיע למיליונים רבים. סכום זה אינו כולל תשלומים נוספים כגון תמלוגים שלעתים הזכיין מחויב בהם גם אם העסק מפסיד. לעתים שינן עוד הוצאות כגון השתתפות בפרסום והוצאות הדרכה לזכיין ולעובדיו.

בעיה אחרת היא ששיטת הזכיינות אינה מתאימה לכל אחד ובעיקר לא לאנשים בעלי מניעי יזמות גבוהים. הזכיין חייב להיות במידה רבה חייל ממושמע בצבאו של מישהו אחר. הוא אינו מקדם מותג, מוצר או דימוי משלו. מאידך גיסא, הוא חייב לעמוד בדרישות המזכה בכל הנוגע לאחידות ולמערכות בקרת איכות קפדניות. מערכות אלה עשויות לכלול את דרך הארגון של העסק, צורת העברת העסק, השימוש בסימני מסחר, טכניקות הדרכה, עיצוב מיקומו של העסק החל משילוט וכלה בריהוט, שימוש בספקים ובמוצרים ו/או השירותים, שהזכיין רשאי או אינו רשאי לשווק. אין ספק שהתמיכה המתמשכת של המזכה מהווה יתרון גדול אך נסה לזכור כיצד תרגיש אם המזכה או נציגו יגיע אליך ויתחיל להצביע על כל הדברים שבהם אינך נוהג על פי הנדרש.

המזכה ירצה, לעתים קרובות, לשלוט בזמנו של הזכיין. מזכים רבים ידרשו שהזיכיון יופעל ישירות ע"י הזכיין ולא באמצעות צד שלישי (להוציא כמובן זיכיונות אזוריים). הדבר עלול להיות בעייתי במיוחד אם הינך בעל יותר ממיזם אחד ואינך יכול להקדיש את כל זמנך ומרצך לעסק הזיכיון.

אם לאחר כל האמור לעיל עדיין אין נושא הזכיינות מרתיע אותך שאל עצמך אם אתה יכול להתמודד עם הנושאים הבאים:
א. בדוק היטב מי הוא המזכה ומה הוא מציע. למרבית הצער, שלא כבארה"ב החוק בישראל אינו מתייחס ספציפית לעסקי הזכיינות ואינו מספק הגנה מיוחדת לזכיינים. הדרך לבדיקה זו היא לנצל יועץ שהתמחה בתחומי הזכיינות ומכיר את התחום וכן לבדוק מספר מזכים השייכים לאותו תחום עיסוק ולהשוות בין הצעותיהם.
ב. בדוק היטב את הסכם הזיכיון. אל תסמוך על עצמך ועל החוש העסקי שלך בלבד. מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בנושא זכיינות ויוכל להאיר את עיניך בכל הנוגע לחובותיך ולא פחות חשוב לחובותיו של המזכה. יש לבחון היטב נושאים כגון פרסום, שיטות שיווק, הדרכה וליווי. עד כמה פתוח המזכה לרעיוניות של הזכיין. אם הינך שוקל רכישת זיכיון מחברה בינלאומית עליך לזכור שלא כל מה שמתאים לארץ המוצא ישים ו/או חוקי גם בישראל.
ג. לסיכום בחן עד כמה המזכה רואה בך שותף לקידום הדדי של העסק או שרק מקור להכנסה אשר מרגע שחתם על העסק ניתן להתעלם מקיומו בכל התחומים מלבד התשלומים המתחייבים.