המושג המזוהה ביותר עם נושא היזמות הוא התוכנית העסקית. כפי שקורא לעתים קרובות, מדובר במסמך הנועד הן לעסקים חדשים והן לכאלה שכבר קיימים, בעל מטרות מוגדרות. על התוכנית למלא אחר התנאים הבאים:
א. היא חייבת להיות מבוססת על תיעוד מפורט. התיעוד צריך להתייחס לכל היבטי התוכנית, בין אם מדובר בכמויות, במחירים או בכל תחום אחר.
ב. הגישה הנקוטה חייבת להיות הגישה השמרנית. יש תמיד להעדיף הצגת דברים בדרך של הגדלת הוצאות והקטנת הכנסות.
ג. יש לנקוט בגישה אובייקטיבית במקביל לגישה השמרנית. אין לייפות דברים גם אם, הדברים אינם לרוחו של כותב התוכנית. תוכנית המצביעה על חוסר כדאיות עסקית היא לגיטימית לא פחות מתוכנית, אשר מביאה בעקבותיה משקיעים כבדים. שתיהן משיגות את מטרת היותן בסיס לקבלת החלטות.
ד. יש משקל מכריע למועד הכנת התוכנית בכל הנוגע לתוצאותיה. יש לזכור כי התוכנית נבנתה עבור מיזם ספציפי, האמור לפעול בסביבה ספציפית, בלוח זמנים ספציפי. הן הסביבה והן הזמן הנם ממדים דינאמיים, שההשתנות שלהם חייבת להביא בעקבותיה שינויים במערכת השיקולים המנחים את ביצוע התוכנית. המשמעות היא, שהתוכנית חייבת להתעדכן באופן שוטף.
מה הן מטרותיה של התוכנית העסקית?
1. מטרות הפנים הכוללות:
א. התוכנית משמשת בראש וראשונה כלי לשכנוע עצמי. אם היזם עצמו אינו משוכנע בכדאיות המיזם, עדיף
שלא להתחיל בו כלל.
ב. התוכנית העסקית באה לבחון השערות והנחות של היזם, שהועלו במהלך הבשלת הרעיון היזמי, אך עדיין
לא נבחנו בצורה מסודרת. זו גם הדרך לבחון חלופות, כדי למצוא את הפתרון האופטימלי.
ג. התוכנית העסקית באה להבטיח, שכל ההיבטים של המיזם המוצע נלקחו בחשבון. היא משמשת במידה
מסוימת כרשימת תיוג שנועדה לסייע ליזם ולהבטיח, שדברים לא נשכחו או שדברים חייבים להתבצע בסדר
מסוים, שנקבע מראש ושיש לו משמעות להצלחת המיזם.
ד. התוכנית העסקית באה לקבוע אמות מידה לבחינת משובים. משובים אלה יכולים להגיע ממכלול התחומים,
שהמיזם אמור להתמודד איתם, בין אם המדובר בלוח הזמנים לביצוע מטלות מסוימות או בהיבטים
הכספיים של המיזם.
ה. ולבסוף, ההיבט שהוא אולי החשוב ביותר. האם יכול היזם, מכין התוכנית, להתמודד עם הדרישות שהמיזם
מציב בפניו, כפי שהם באים לידי ביטוי בתוכנית העסקית.
2. מטרות חוץ הן:
א. השגת מימון – כמעט כל מקור מימון ידרוש לראות תוכנית עסקית בעיקר על מנת לבחון את סיכוייו לחזור
ולראות את כספו ורווחים.
ב. ליצור שותפויות אסטרטגיות – התקשרות עם גורם אשר משלים את המיזם המוצע ויוצר סינרגיזם גבוה
יותר.
ג. לגייס עובדים ייחודיים –בדרך כלל אנשים כאלה עובדים בגופים מתחרים. חשיפת כל התוכנית העסקית של
הפירמה בפניהם, מהווה סיכון ובמיוחד אם ההתקשרות לא תצא אל הפועל בסופו של דבר.
כפי שניתן להבין, הבעיה המרכזית העומדת בפני היזם, המעונין להשתמש בתוכנית העסקית ככלי להשגת מטרות אלה, היא בעיה של אתיקה. עד כמה לחשוף? מה להסתיר? האם אין באי חשיפת כל התוכנית משום מעילה באמון?
שלבי העבודה
א. פגישה ראשונה (חינם) לבדיקת ייתכנות הרעיון
ב. הגשת הצעת עבודה המפרטת:
1. שלבי העבודה
2. לוח זמנים
3. עלות
ג. בחירת מסלול לביצוע העבודה:
1. איסוף כל הנתונים ע"י היועץ ובניית תוכנית עסקית
2. איסוף הנתונים ע"י המזמין (מומלץ) על פי הנחיות היועץ
ד. הכנת התוכנית
ה.ליווי עסקי על בסיס מפגשים תקופתיים. (אופציה)
להתקשרות
לחץ כאן
